עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

ללכת לקצה, ולדעת לחזור משם.
חברים
IM AL
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
ארבע אחר הצהריים
26/03/2018 15:21
במבי
כמעט כל יום בארבע אחר הצהריים אני חושבת עלייך. 

המוסיקה ששנינו גדלנו עלייה,וכל כך אוהבים.

היום,כבר בדירה החדשה שלי,כן, ההיא שפינטזתי עלייה כל כך הרבה.
כן,ההיא,שפחדת ממנה כל כך. 

הגמדים מוצאים מקלט באגדות 
צללים כהים פוסעים אט אט אל תוך הלילה 
באור לבן מאחורי דלתות כבדות 
שם בבתים גבוהי קומה העיר סגורה לה. 

חוזה לך ברח, חוזה לך ברח 
הלילה הוא אפל כל כך. 

הבהוב סיגריה שם בחושך מאדים 
מתוך היער האפל הזה לפתע 
וסינדרלה ממתינה לגמדים 
וברחוב רובץ החטא ליד כל פתח. 

מתוך בתים גבוהים הגמדים כולם 
פתאום באים אחד אחד אל סינדרלה 
כי סינדרלה היא האגדות כולן 
כי אין אחת באגדות אשר תדמה לה. 

חוזה לך ברח, חוזה לך ברח... 

שומר נפשו נמלט, שומר נפשו תמים 
כי אין בעיר מקלט ואין בה רחמים. 

חוזה לך ברח, חוזה לך ברח... 

והם שבים אל הבתים גבוהי קומה 
והם חומקים אחד אחד מתוך היער 
רק סינדרלה עוד ניצבת במקומה 
כשהם בורחים לאגדות סוגרים השער. 

חוזה לך ברח, חוזה לך ברח... 

שומר נפשו נמלט, שומר נפשו תמים 
כי אין בעיר מקלט ואין בה רחמים. 

חוזה לך ברח, חוזה לך ברח...


החיים שלי ושל הילדים שלי עדיין בארגזים. זכרונות בארגזים.

הלוואי וכבר יגיע הזמן הזה שאוכל לשים אותך בארגז. במחסן. לדעת שזה חלק מחיי שלא נחוץ לי ביום יום.

זכרון מתוק ותו לא.




4 תגובות
מחשבה באמת יוצרת מציאות?
06/03/2018 12:31
במבי
קטע.
יושבת בבית. המחשבות עלייך חזרו לבקר בכמה הימים האחרונים.
מרגישה שאתה בתקופה מאתגרת.(ואין לי שום סימוכין לעניין.סתם. משהו באנרגיות)

ואז,באופן מפתיע, או שלא, אחד השירים היותר משמעותיים שהקדשת לי קבל עם וכולם מתנגן ברדיו.
(כן ממש ברגע זה!!!)

https://youtu.be/Lh3LocS_Bh8

אוהב אותך כנראה לנצח. אני משלימה עם זה.

מתגעגעת.

0 תגובות
מי סופר
05/01/2018 17:55
במבי
עברה שנה.
חודשיים. 
ו - 9 ימים. 

אבל מי סופר...
כבר יש זוגיות חדשה. אפילו נחמדה. 

ועבודה חדשה שאני ממש טובה בה. ואתגרים חדשים. והצלחות. וכשלונות. 
הילדים גדלים. חברים באים והולכים. 

אבל הלב עוד שם. ומדי פעם, כשנשמע שיר עברי ישן ומשובח, צף ועולה הגעגוע. עולים הזכרונות של הרגעים המיוחדים. של האינטימיות, החיבור, האהבה. 
לרגע חשבתי שזה רק בראש שלי. ואז הגיע האישור מהחבר המשותף שגם אצלך יש זכרון מתוק.

ואתה כבר בזוגיות השלישית שלך מאז שנפרדנו, אבל אני יודעת, וגם אתה יודע, שהלב שלי אצלך, ושלך אצלי.

435 ימים.
אבל מי סופר...


6 תגובות
הרגע הזה.
14/08/2017 15:26
במבי
המופלא.
הנהדר.
המתוק.
והלא חמוץ...

כששכל ורגש נפגשים.

תענוג.
0 תגובות
אלבטרוס
04/08/2017 13:37
במבי
אני בעצמי:

החלטתי להתגרש מאבי ילדי.
קניתי בית.
מכרתי בית

נכנסתי לזוגיות דפוקה ויצאתי ממנה.
נלחמתי כמו לביאה על הצדק.
לקחתי עוכרי דין.

וקניתי דירה. לבד.
ולקחתי משכנתא.לבד לבד.
ואני משלמת אותה...לבד...
ועיצבתי אותה. כמו שרציתי. בעצמי.

ועזבתי עבודה.
ומצאתי אחת אחרת. בעצמי.

וקניתי לי רכב. לבד.

ואני עושה קניות בעצמי. וסוחבת אותן בעצמי.
ואני מצחיקה אותי. בעצמי.

ואני בעצמי דואגת לעצמי, ולילדים שלי, ונהנית מכל שניה.

נראה לי שסוף סוף מצאתי אותי.

ואני, ועצמי, מאוד גאה ושמחה.
ועפה על עצמי. 

עם כנפיים של אלבטרוס!!!
3 תגובות
תהיות
02/08/2017 18:40
במבי
למה אני חושבת עליך עדיין?
בימים שאני חושבת עלייך, אתה מרגיש?
באמת יש כזה דבר חיבור אנרגטי?

כשאני חושבת עלייך, זה בגלל שאתה חושב עלי או שזה רק אצלי?

כשאני חושבת עלייך, זה כי אתה במצוקה כל שהיא? 
מה שלום גרושתך?
מה שלום הילדים?
אתה מאוהב(שוב)?

אם כן, במי אתה מאוהב?

איך החיים?
מה שלומך בכלל?

אבל אסור.
אסור לי ליצור איתך קשר.
אסור לי לדרוש בשלומך. 

אני מתגעגעת אליך, חבר לשעבר שלי. מתגעגעת לקרבה ולחברות. 
לחלוק איתך רגעי גאווה וצחוק ומרמרת פולנית.


3 תגובות
זה לא שלי. זה לא שלי. זה. לא. שלי!
27/07/2017 08:27
במבי
זה שלו.
שיתמודד.
זו הדרך שלו. זה המסע שלו.

לעמוד מהצד ולראות את האהוב שלך (לשעבר) מתדרדר
זה סוג של בגרות.

זה לא שלי, זה לא שלי, זה לא שלי,
זה שלו.

הסמים - שלו
החברה שבחר לבלות בה - שלו
וכל הצרות האחרות - הכי שלו.

ואני? צריכה להתבגר, להתאפס על עצמי
ולהתעסק בשלי.

לא לשפוט, לא לבקר, לא להתעצבן,לא לחמול, לא לרחם.
ל ש ח ר ר.

אפילו שאני רואה את מנגנון ההרס העצמי שלו הורס כל חלקה טובה,
נפרד מעולמות "נורמטיביים", ובורח...בורח...בורח....רחוק רחוק רחוק.

אני לא המושיעה
ולא המטפלת
ולא מדריכה
ובעיקר לא האהובה.

אני , לוקחת אחריות על חיי.
לא בורחת. מתמודדת. גם (ובעיקר) עם עצמי.

ובכל זאת : God Dammit, יש לי שם בעיר הזאת!!!
תחזיק רמה. איף.

הייתי חייבת לשחרר מעט קיטור...(:
(למקרה שעברת כאן בסביבה, פריצי)
3 תגובות
יופי נחמה
19/07/2017 15:22
במבי
יום שני, ארבע וחצי בלילה. כן. בלילה.

קמה לאימון. יוצאת מחדר השינה לכיוון הסלון, ומוצאת שם את בנשליגדול צופה בפרק החדש של משחקי הכס.

תוהה ביני לבין עצמי אצל מי התקלה יותר חמורה...(ומרוויחה איתו זמן איכות).

יום רביעי,(שזה היום), קמה בארבע וחצי בלילה.שוב בלילה.(זה כי חושך...).
שוב אימון.

יוצאת לסלון, ומבינה שהגעתי ליבשת אחרת. קור אימים!!! לדעתי אני באנטרטיקה,(לפי הפינגווינים המתרוצצים), אבל יש מצב שזו נרניה. (בגלל הקור).
מחפשת איזו ביצית מופרית שלי בסביבה,(יש 3 כאלו), ולא מוצאת כלום.

מבינה שהתקלה היא אצלי.

(ומתנחמת שיש עוד כמה שמות בפייסבוק שהאור הקטן הירוק דולק ליד השם שלהם. זה סימן שאני לא המטורללת היחידה שקמה לרכיבה.)


1 תגובות
ברית עולם
07/07/2017 17:22
במבי
לאיש שאני אוהבת יש לב גדול
לאיש אני אוהבת יש יכולת ביוטי מדהימה בעל פה ובכתב.

האיש שאני אוהבת חכם, ומצחיק,חומל ומרושע בו זמנית.

האיש שאני אוהבת הקדיש לי עשרות שירים.
האיש שאני אוהבת ביקש שהצלצול בנייד שלי, כשהוא מתקשר יהיה:

ברית עולם.

"עוד מעט כמעט 
אנו גוף אחד - 
את ידך נתת 
בידי שלי לעד. 
את לי עד 
שאני פוחד 
ולכן רועד 
כל גופי הלילה. 

יום יום וליל כל הזמן 
בנתיב אחד - 
לא מסומן. 
יום יום וליל - כל הזמן 
יחד ולבד 
לך לעצמי נאמן. 

אוהב אותך הלילה ואיתך מתעצב 
אוהב אותך הלילה ואיתך מתלהב 
עד הלב, עד כאב- מקווה, מתקרב. 

אט לאט 
נגלה מעט 
מי אני - מי את 
ואולי אולי נלמד - 
לוותר 
ולתת יותר 
עד שתיותר 
רק אהבתנו. 

יום יום וליל כל הזמן 
בנתיב אחד - 
לא מסומן. 
יום יום וליל - כל הזמן 
יחד ולבד 
לך, לעצמי נאמן. 

אוהב אותך הלילה ואיתך מתעצב 
אוהב אותך הלילה ואיתך מתלהב 
עד הלב, עד כאב - מקווה, מתקרב. 

עוד מעט 
יעלה האור 
ואני שיכור 
ורוצה אותך לזכור - 
ולשמור 
עד ימי הסוף, 
עד שנחלוף 
ותגוע הלמות התוף"

והתרגשתי מאוד, וכמובן שזה היה הצלצול שלו.

ואז, ביום אחד, נשמטה האדמה מתחתי, כשהוא קם והלך.
ומאז עבר כבר זמן, והלב לא מחלים.

משהו מת בי מבפנים.

ואני מתמכרת לשמיכת הדיכאון השחורה, החמימה והכה מוכרת.

מתפקדת,נאחזת בחיים ובמה שצריך לעשות. אבל מתה מבפנים.

3 תגובות
מחוברים
15/06/2017 20:22
במבי
בקשר בלתי אמצעי.
באנרגיות ובמחשבות.
מסרים שעוברים בדרכים גלויות וסמויות.

תקשורת מקולקלת וייחודית רק לנו.

לא מחליפים מילה. כאילו הכל כבר עבר,אבל בעצם כלום לא עבר.
אני לא נלחמת . נכנעתי.

אוהבת אותך.
מחכה לך, אהובי.
העוגן שצרוב על עורי.

כמה שצריך.
0 תגובות
« הקודם 1 2 הבא »